רופאים מומחים - קרן מרפאות עור

ד"ר רועי הולצמן

מומחה ברפואת עור ומין בתל אביב

ד"ר ירון בן מרדכי

מומחה ברפואת עור ומין

ד"ר עוז סגל

רופא עור ומין, מומחה במחלות שיער וקרקפת בתל אביב

צרו אתנו קשר

ילדים, פצעונים וביטחון עצמי איך נתווך לילדים בגיל הרך את התגובות מסביב?

מאת: דנה לזרוביץ’, מדריכת הורים ומטפלת CBT

אנחנו העוגן הרגשי שלהם. התגובה שלנו תעצב את האופן שבו הם יתייחסו לעצמם.

כשלפצעונים או ליובש שעל העור של הילד שלנו יש שם רפואי (כמו מולוסקום או אטופיק דרמטיטיס), אנחנו מתגייסים מיד למשימה. קובעים תור לרופא, מורחים את המשחות ודואגים לטיפול הפיזי. אבל אז אנחנו מגיעים לגינה אחר הצהריים, או שהילד חוזר מהגן, ופתאום אנחנו מבינים שיש כאן עוד התמודדות.

ילדים, פצעונים וביטחון עצמי

בגילאי הגן, ילדים חיים במגע, הם משחקים יחד, מתחבקים ומתגלגלים על השטיח. הם גם מאוד סקרנים ולא יודעים לסנן. כשהם רואים משהו שונה, הם פשוט מצביעים ושואלים: “מה זה האדום הזה?”. לפעמים, אלו דווקא ההורים האחרים בגינה שמסתכלים בחשש ומרחיקים את הילד שלהם.

 

ילדים הם סקרנים מטבעם ולא תמיד יודעים לסנן שאלות.

איך אנחנו כהורים יכולים לעזור לקטנטנים שלנו לעבור את התקופה הזו בראש מורם ולשמור על הביטחון העצמי שלהם? הנה כמה כלים מעשיים:

  1. אנחנו המראה שלהם: התגובה שלנו מעצבת את המציאות

לילדים בני 3 או 4 אין עדיין “תסביכי גוף”. הם לומדים איך להתייחס לעצמם דרך העיניים שלנו. אם כששואלים אותנו על הפריחה אנחנו ממהרים למשוך להם את השרוול כדי להסתיר, משדרים לחץ או מבוכה, הילד קולט מסר ברור: “יש בי משהו שכדאי להסתיר”.

לעומת זאת, אם נענה בטבעיות, ברוגע ובלי דרמה, הילד יבין שזה עניין חולף ורגיל.

  1. תנו להם מילים פשוטות: “תשובת מגירה” לגיל הרך

ילד בן 4 לא צריך להעביר הרצאה רפואית, אבל הוא כן צריך משפט קצר שיעזור לו לענות לחבר ששואל. שבו איתו בבית ותרגלו ברוגע מה אפשר להגיד.

  • לדוגמה: “זה סתם פצע וזה יעבור”
  • או: “הרופא נתן לי משחה וזה לא כואב”

משפט אחד קצר ופשוט מחזיר לילד את תחושת הביטחון כשהוא נמצא בחברת ילדים אחרים.

 

ציידו את הילד במשפט קצר שיחזיר לו את תחושת השליטה

איך מגיבים להורים אחרים בגינה כשהילד שלנו מקשיב

  1. איך מגיבים להורים אחרים בגינה (כשהילד שלנו מקשיב)?

הרבה פעמים הקושי האמיתי בגינה הוא מול הורה שחושש מהדבקה. כאן התפקיד שלנו הוא להיות ה”שכפ”ץ” של הילד. המטרה היא להרגיע את הסביבה, אבל בעיקר שהילד שלנו ישמע אותנו עומדים מאחוריו בביטחון.

  • תשובה טובה יכולה להיות: “אני רואה שאתם מסתכלים, הכול בסדר. זו אלרגיה / זה מולוסקום, וזה ממש לא מסוכן לשחק איתו.” חיוך בטוח ומשפט ענייני סוגרים את העניין ומאפשרים לילדים לחזור לארגז החול.
  1. רתמו את הצוות החינוכי: מה נגיד לגננת?

הגננת והסייעות נמצאות עם הילד שעות ארוכות, וחשוב שהן תהיינה באותו צד שלכם. שתפו אותן מיוזמתכם, ואם צריך, הביאו אישור מרופא העור שמסביר שברוב המקרים אין צורך להשאיר את הילד בבית. בקשו מהגננת לתווך את הנושא לשאר הילדים באותה טבעיות (“זה רק פצעון וזה יעבור”), ולהסביר לילד בעדינות לא לגרד, מבלי להפוך את זה לעניין גדול מול כל הגן. כשהצוות רגוע, גם הילד והחברים שלו רגועים.

 

  1. אל תתנו לפצעים לנהל את הדימוי העצמי

הזכירו לילד (וגם לעצמכם) שהמצב בעור הוא זמני ונקודתי. הילד שלכם הוא סקרן, מצחיק, חבר טוב ואהוב ויש לו כרגע פצעונים. הגירוי הזה לא מגדיר אותו. חזקו אצלו את החוזקות האחרות שלו, ותנו להן מקום של כבוד ביומיום.

לסיכום:

התמודדות עם עור מגורה או פצוע בגיל הרך היא הזדמנות עבורנו ללמד את הילדים שלנו שיעור חשוב בקבלה עצמית. כשאנחנו מתווכים להם את המצב בצורה רגועה, מציידים אותם במילים פשוטות ומשדרים ביטחון, אנחנו בונים להם חוסן רגשי שיישאר איתם הרבה אחרי שהפצעונים ייעלמו. ואם אתם זקוקים לאבחון מדויק שיעשה לכם סדר וירגיע גם אתכם מבחינה רפואית, צוות המרפאה של ד”ר שפירא כאן בדיוק בשביל זה.

על הכותבת:

דנה לזרוביץ’ היא מדריכת הורים (בוגרת מכון אדלר) ומטפלת CBT בילדים, נוער ומבוגרים. עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה כגננת ובעלת גן, דנה משלבת את ההיכרות העמוקה והיומיומית שלה עם עולם הגיל הרך יחד עם כלים פרקטיים ורגשיים. היא מלווה משפחות במטרה לעזור להורים ולילדים לצלוח את האתגרים החברתיים וההתפתחותיים בביטחון, ברוגע ובגובה העיניים.

www.danalazarovich.com